נוסטלגיה: קוואסאקי ZX-10R דגם 05-04 – נינג'ה אמיתי

בשנת 2004 יצא לעולם הדור הראשון של הקוואסאקי ZX-10R עם המטרה להיות הנינג'ה הכי חזק והכי קשוח בקטגוריה. 

המיקוד בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 היה על אופנועי הספורט של המתחרים. הונדה עם הפיירבלייד, סוזוקי עם הג'יקסר וימאהה עם ה-R1 המטורף. בקוואסאקי היו שם, ה-ZX-9R היה טוב אבל לא הכי טוב. חזק אבל לא רוצח כמו האחרים. הירוקים רצו להיות בטופ, ורקחו בשנת 2004 פצצת ליטר – בגודל של 600 סמ"ק – חזקה, קשוחה, אגרסיבית ואפילו מפחידה – נינג'ה אמיתי.

מנוע ה-899 סמ"ק, 145 כ"ס והזנת קרבורטורים של ה-ZX-9R פינה את מקומו למנוע חדש לגמרי. 998 סמ"ק עם ארבעה צילינדרים בשורה הקלאסיים ומערכת ראם אייר סיפקו 180 כ"ס ב-11,700 סל"ד וכ-11.7 קג"מ ב-9,500 סל"ד. המשקל היבש המוצהר עמד על 170 ק"ג. הביצועים היו מעולים, עם מהירות מרבית שמדגדגת את ה-300 קמ"ש. שלדת האלומיניום הכפולה גובתה במזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ מתכוונן במלואו. מערכת הבלמים עם קליפרים רדיאליים של טוקיקו הגיעה מלפנים עם צמד דיסקים קרביים בצורת תלתן בקוטר 300 מ"מ, ועוד אחד יחיד של 220 מ"מ מאחור. באותם הימים המושג אלקטרוניקה התייחס לצג ה-LCD עם טיימר למדידת זמני הקפות ותצוגת הילוך, לא מעבר. 180 כ"ס שעברו לצמיג האחורי ללא בקרות.

לעומת קודמו הרך יחסית, הנינג'ה 10 החדש נולד למסלול. מנוע חזק מאוד על ממדים ומשקל של דגמי ה-600, בולמים קשוחים והיגוי רגיש סיפקו התנהגות שרבים התייחסו אליה כמרגשת ומפחידה. על המסלול בחו"ל הכל הסתדר, על כבישי ישראל החלקים והעדינים – פחות. תוספת הכרחית הייתה משכך היגוי, שעזר להפחית את נענועי הראש של הנינג'ה במהירויות גבוהות. הדורות הראשונים של אופנועי הליטר הספורטיביים ידועים כקיצוניים (ע"ע פיירבלייד ו-R1), והנינג'ה אינו שונה מהם. הדור הראשון הוחלף ב-2006 עם דגם שהעביר את צינורות המפלט מתחת למושב האחורי והוסיף מעט משקל.

כמו כל אופנוע ספורט-קצה, קשה להאמין שנותרו עוד יחידות במצב נסיעה, אך אין ספק שבקוואסאקי בנו אופנוע אייקוני שמתחדש ומשתכלל עד היום, שגם זכה בעשור האחרון ב-7 אליפויות עולם בידיהם של טום סייקס וג'ונתן ראיי.