ראיון: דני קנט

ראיינה: תמי גורלי

העונה ב-Moto3 יש מוביל אחד דומיננטי, וכשנשאר רק עוד שליש לעונת 2015, התואר הוא שלו אם לא יעשה טעויות שיגרמו לו להפסיד אותו.

בוגר, מבוגר יותר משאר הרוכבים בקטגוריה בכ-3 עד 4 שנים, קנט נראה טוב מתמיד אחרי מספר עונות שבהן לא עמד בציפיות, לא כשרכב עבור ק.ט.מ בקבוצה של אקי איו, אחת הקבוצות החזקות ב-Moto3 ולא כשטיפס ל-Moto2. בתום עונת 2014, החליט הבריטי בן ה-21 לעבור להונדה וחתם בקבוצת לאופרד הגרמנית. מאז הוא נוסק.

בטוח בעצמו, קוהרנטי, נעים ורגוע, הוא יושב ומשוחח, ללא אנשי יח"צ או מנהל קבוצה שמפקחים מלמעלה. הם סומכים עליו, וקל להבין מדוע.

השאלות הראשונות נורו בכיוון הלא נכון. הרוכב המנומש החל לשאול אותי שאלות לגבי נוכחותי במרוצים, המדיה בארץ, ערוץ 5, דיברנו גם על נסיעות ומוזאונים ואז לקחתי את ההובלה.

אתה אוהב לטייל בעולם?

מאוד, אבל זה קצת קשה לטייל כשיש רק שבוע אחד בין מרוצים וכל מה שבא לך לעשות זה להישאר בבית ולהתאמן. אני עדיין גר עם ההורים אז אני מתאמן במכון, יוצא לריצות לבד או עם חברים. להתאמן זה אף פעם לא כיף או קל, אז תמיד נחמד שיש איתך מישהו שיוצא איתך לריצות או לרכיבות על האופניים. אני מתאמן עם חברים מהאליפות העולמית או הבריטית. פעם הייתי מתאמן עם ג'יימס טוזלנד (את המספר 52 הוא קיבל מטוזלנד), אך לאחרונה זה לא יוצא כי הוע עסוק בקריירת המוזיקה שלו. הוא עדיין מייעץ לי בטלפון וכשהוא מגיע כשדר של ערוץ הטלוויזיה הבריטי לסבב המרוצים.

מה הייתה התרומה של טוזלנד למשטר האימונים שלך?

ידע וניסיון. הוא עבר את מה שאני עובר עכשיו. הוא היה בפאדוק כל כך הרבה שנים, וכבר כשהיה אלוף הסופרבייק היה ידוע כאחד הרוכבים בכושר הטוב ביותר, אז הוא הדריך אותי מה כן ומה לא לעשות.

הזכרת חדר כושר וריצות בתכנית האימונים שלך. רוב הרוכבים שונאים להתאמן בחדר כושר ומעדיפים להתאמן על אופנועי שטח כדי לשמור על כושר בין המרוצים.

המקצוע שלנו הוא לרכב על אופנועים ובשביל זה צריך להיות חזק ובכושר, זה חלק מהמקצוע. אני רוכב מעט על אופנועי שטח, אבל לעתים נדירות בלבד. אנחנו רואים כל הזמן כיצד רוכבים נפצעים בחופשות ומחסירים מרוצים ואימונים כי הם שברו עצמות באימונים. אז אני עושה מעט מהכל – ריצה, אופניים, חדר כושר, מאמן אישי, סקווש, כל אימון שיכול להיות לעזר. טיפוס על הקיר עוד לא ניסיתי, שמעתי שזה עוזר ל'ארם פאמפ', אך מאחר ואף פעם לא סבלתי מכך אני מתרחק מפתרון לבעיה שאין לי.

אתה נראה מאוד מחושב

אני חייב להיות, וזו אחת מההשפעות החיוביות של העבודה הקשה בחדר כושר. ככל שאתה חזק יותר בראש, ככה אתה טוב יותר. למשל, התגובות המהירות שנדרשות במשחק סקווש כשהכדורים מגיעים אליך במהירות תוך כדי תנועה, עוזרות לי בתגובות על המסלול. התמורה לשנים של עבודה קשה הן התוצאות העונה.

אתה חושב על העתיד?

כמובן. הצלחתי להביא עצמי לעמדה שבה אני נמצא כרגע, מעמד שבו כל החלומות שלי יכולים להתגשם, להוביל את אליפות העולם. אז אני מנסה להמשיך ולנצח מרוצים, לקחת את האליפות. ברור שעם ההצלחה צצים כל מיני אנשים ואני מנסה לא לקפוץ מהר מדי על העגלה, כמו שאומרים. אני מדבר עם כל מי שפונה, אבל מנסה לשמור את תשומת הלב שלי לעונה הזו ואפשר לומר שאני לא צריך לדאוג לעונה הבאה כי עם ההישגים עכשיו, העתיד כבר יסתדר.

יש לך לפעמים פני פוקר

חסר הבעה. הרבה רוכבים נכנסים ללחץ לקראת סופו של מקצה הדירוג, אבל לי נראה שלחץ רק עלול לגרום לנזק. במה לחץ כבר יכול לעזור? בשבילי הדבר הנכון הוא להישאר רגוע. אני מנסה לשמור על ראש צלול, לא רוצה את כל השטויות מסביב. אם יש לנו בעיות טכניות אני לא רוצה לדעת מהן, זה לא התפקיד שלי, אני לא מכונאי, אני רוכב, אני עושה את החלק שלי והם את שלהם. אני רק מסתכל קדימה ושומר על שלווה. אני בטוח בעצמי ויש לי ביטחון מלא בקבוצה.

אתה חושב שתפיסת העולם הזו היא חלק מהיתרונות של הגיל?

כן, אבל יש גם רוכבים מבוגרים ממני שהאופי שלהם שונה משלי, כמו למשל בן הקבוצה שלי אפרן וואסקז. הוא בן 28 וקצת יותר אמוציונלי ממני… הוא היה חבר קבוצה שלי כבר בעבר. אנחנו מדברים, אבל הוא עדיין מתחרה שלי. מחוץ למסלול אנחנו מיודדים, אבל על המסלול אנחנו צריכים לנצח אחד את השני. הוא רואה את הנתונים וכל האינפורמציה שלי, אבל אני לא הסתכלתי על שלו העונה. לא היה לי צורך. לקראת סוף העונה, אם אצטרך, אבחן את הנתונים שלו.

הוא רוכב קצת אגרסיבי. הוא מפחיד אותך על המסלול?

הוא אגרסיבי, אבל הוא רוכב חכם. הוא לא רוכב מלוכלך. הוא לא יעשה הכל בשביל נקודות. לא הוא ולא אף רוכב אחר מפחידים אותי על המסלול. אני מנסה להיות הרוכב שהוא גם מהיר וגם יכול לתת מאבק. אני רוצה להיות הרוכב שאם אחרים יבחינו בו מאחוריהם הם יגידו "וואו זה דני", וזה כבר שיבש להם משהו בראש. אני רוצה שהם יחשבו שאני טוב ומהיר ויגידו "זין, הוא מאחורי!".

תסביר לי, למה אתם בכל מסתכלים אחורה?

אם לומר את האמת, העונה כמעט ולא הסתכלתי אחורה. אני מסתכל קדימה, אני מסתכל על שלט הפיט-ליין, רואה מיקום, פערים. לפעמים זה מתסכל לרכוב במקומות כמו מוג'לו, שם יש יתרון גדול למי שמצליח ליהנות מהסליפ-סטרים, אז שם צריך להעיף מבט כדי שהמתחרים הגדולים שלך לא ירוויחו על חשבונך. מסלולים שונים, פתרונות שונים.

מה נותן לך יותר סיפוק – מרוצי קרב או מרוצי בריחה?

תלוי בתוצאה… תלוי אם ניצחתי!

אני חושב שזה תמיד טוב, בעיקר ב-Moto3, לברוח קדימה. כל כך הרבה שאלו אותי איך הצלחתי להשיג פער של 10 שניות כשכל האופנועים תואמים פחות או יותר והאליפות הזו הייתה תמיד אליפות של מרוצים צמודים. בקשר לסיפוק – אני תמיד מסופק. ניצחון הוא ניצחון. בקילומטר או בשנייה. אני תמיד שמח.

הופתעת מאיך שהעונה הזו התפתחה?

האמת שכן. בעיקר במרוצים שבהם הצלחנו לפתוח פערים. זה הפתיע את כולם. ידענו שאנחנו יכולים להיות חזקים העונה. כבר באימוני טרום העונה היינו טובים. במרוץ הראשון היינו טובים, ידענו שיש את הפוטנציאל, אבל לא ככה.

זה שקצת בעטו לך בתחת בעבר עזר לך?

ברור. זה רק עשה אותי חזק יותר. אנחנו מנסים לא לעשות יותר מדי שגיאות. לא קיבלתי כפית כסף לפה. עבודה קשה של שנים, זמנים לא פשוטים, והעונה קיבלתי את כל החבילה: קבוצה טובה, אופנוע טוב, הם נותנים את כל מה שיש להם בשבילי ואני לא מספר 2 בקבוצה. לקבל הכל רק עשה אותי חזק יותר.

הזכרת מספר 2, אקי איו, מנהל הקבוצה הקודם שלך, אמר שמעולם לא התייחס אליך כמספר 2 ושהוא מתייחס לכל הרוכבים שלו אותו הדבר.

הוא מתייחס לכולם אותו הדבר אבל עדיין יש לו את הצוות מספר 1. אלו הם אותם הטכנאים שטיפלו בצד של המוסך במארק מרקז, סנדרו קורטזה, ג'ק מילר, סאלום – לכולם היה את הטכנאי מספר 1 והצוות שלו, וזה גורם לכל הרוכבים האחרים בקבוצה להבין שמי שקיבל את הצוות הזה מיועד להילחם על האליפות. אני לא יודע למה לא קיבלתי את הצוות הזה, אולי הוא לא האמין בי שאני יכול להילחם על אליפות העולם. אני לא יודע ולא יכול לענות על זה. אפילו אם היה לנו את אותו הציוד, בראש שלי תמיד ניקרה המחשבה שהרוכב השני מקבל יותר. זה אף פעם לא טוב.

זה קרה גם בין אלקס רינס לאלקס מרקז בקבוצת אסטלייה גליצייה בעונה הקודמת. מרקז קיבל קצת יותר טוב, כנראה בגלל הלחץ על הונדה בזכות אחיו הגדול. עכשיו כששניהם ב-Moto2, תראי כמה רינס טוב יותר כשיש לו את כל החבילה בשביל לנצח.

אתה חושב שיש רוכבים שצריכים יותר זמן כדי שהכל יתחיל לעבוד כמו שצריך?

זה בטחון עצמי. הרבה מזה תלוי בבטחון העצמי ובאם הקבוצה שלך מאמינה בך ב-100% לפני שאתה עולה על המסלול. ככה מתחילים את סוף השבוע שמחים יותר, המוטיבציה גבוהה יותר.

יש לך תמיכה מהבית?

המשפחה שלי מגיעה למרוצים והספונסרים שלי מאוד טובים אליי ודואגים שיהיה לי את כל מה שאני צריך.

אני מרוצה מהכל העונה. הקבוצה היא כמו משפחה מורחבת שרוצה לנצח. אנחנו מעבירים את רוב חיינו מייחלים לזה, להיות בפאדוק הזה, וככל שיש לך יותר חברים ותומכים פה זה נעשה יותר קל כי את רוב זמננו אנחנו מעבירים כאן.

מי החברים שלך בפאדוק?

יש לי לא מעט. קרול הניקה וג'ק מילר שהיו חברי הקבוצה שלי בעונה הקודמת, אני אפילו נוסע בין מרוצים להתאמן איתם בספרד. מצחיק לנו ביחד.

שמתי לב שאתה עוזר, מייעץ ומדריך את אונו, הרוכב היפני הצעיר בקבוצה.

יש לו הרבה פוטנציאל והבחנתי שהוא מתקשה, והקבוצה ביקשה שאעזור לו קצת. בטח שהסכמתי, הוא לא מאיים על המיקום שלי ואם אני יכול לעזור למישהו להשתפר אז למה לא. אז מנסה לעזור למי שאני יכול, גם למתחרים באליפות הבריטית. אני נחמד כזה…

יש לך הרבה מעריצים באנגליה?

התמיכה מהבית היא יפה. הגיוני שהיא גדלה אחרי כל הניצחונות העונה. זה בכל זאת לא קרה מאז 1977 ובארי שין הגדול, אז מדברים עליי יותר והתומכים מגיעים עם התוצאות. אבל כשמשהו לא מסתדר, אנשים שוכחים ממך בין רגע. הם אפילו סותרים את עצמם – כשיש לי סופ"ש לא טוב הם כותבים לי שאני מחורבן, ושבוע אחר כך הם רוצים להיות חברים שלך. זה ככה אצל כולם בפאדוק וככה זה בחיים. אם הולך לך, זה קל. אני מקווה שזה ימשיך ככה, אני אוהב את זה.

מה יש לשפר?

לא משהו ספציפי. אני חייב להישאר בכושר. אנחנו צריכים להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים עכשיו והכל ייפול למקומו.

את מי אתה רואה כמתחרים שלך?

אין רק אחד. אם מסתכלים על התוצאות אז בסטיאניני, פאביו קוואטארו – זאת העונה הראשונה שלו ויש לו מה ללמוד, ויש לו את המהירות גם אם לא בשביל האליפות. חוץ מהם גם פנטי, אוליווירה וואסקז.

*     *     *     *     *

אז הוא מציג לי את המקרר עם המשקאות של הספונסר, מסביר על הטעמים השונים ומחייך כשהוא אומר "את רואה? זה אמיתי!", אחרי שציינתי שעד לא מזמן אף אחד לא חשב שהמשקה הזה קיים. כשאני לוקחת את המשקה בטעם הג'ינג'ר אני לא יכולה שלא לחשוב שבפאדוק הזה בחורים נחמדים דווקא מסיימים ראשונים.

לא ברור עדיין מה יעשה קנט בעונת 2016 – קבוצת לאופרד ב-Moto2 (נראה סביר יותר ויותר) או אופציה שנשארה פתוחה עם קבוצת אספר ב-MotoGP. על החוזה שהוצא לו מפראמק דוקאטי הוא החליט לוותר מחשש להתחייבות ל-3 עונות וללא הבטחה להשתלבות בקבוצת המפעל בתום החוזה. מה שברור הוא שקנט חייב למצוא בית חם ותומך בקבוצה בשביל להצליח, ואני מקווה שהוא ימצא כזה כדי שאנחנו הצופים נוכל ליהנות מהרכיבה שלו גם בעונות הבאות.