FullgaZ אופנועים, קטנועים וכל מה שגז
בשנת 2007 נתנו בדוקאטי ל-1,500 לקוחות מאושרים (ועשירים) את האפשרות לרכוש את אופנוע ה-MotoGP ולרכוב איתו דרך הכביש הציבורי עד לסלון היוקרתי בבית.
פרויקט ה-MotoGP של דוקאטי התחיל בתחילת שנות ה-2000 והבשיל לדזמוסדיצ'י (Desmosedici) של 2003 עם לוריס קפירוסי, שאף ניצח איתו בסבב בקטלוניה באותה השנה. 'לנצח בשבת, למכור בראשון' היה המוטו מול עיני מחלקת השיווק, וסביר להניח שמשם הבשיל הרעיון להרכיב פנסים ומראות על אופנוע המרוץ ולמכור לקהל ה(לא) רחב.
בשנת 2006 הוצג הדזמוסדיצ'י RR (ר"ת Racing Replica) במסלול מוג'לו, והוא התגאה בעובדה שהוא ככל הנראה הרפליקה הטהורה ביותר בהיסטוריה הדו-גלגלית. מנוע ה-V4 בנפח 989 סמ"ק סיפק 200 כוחות סוס ב-13,800 סל"ד ו-11.75 קג"מ ב-10,500 סל"ד על 171 ק"ג (משקל יבש) ומעל ל-300 קמ"ש מהירות מרבית מוצהרת – לא היו לנתונים האלה קשר לאופנוע עם רישוי כביש. כיול המנוע גם סיפק את החלק הטוב של הכוח מעל ל-10,000 סל"ד, ככה שמי שרק רכב עליו לברבהר, לדוגמה, לא בדיוק מימש את מלוא הפוטנציאל של הכלי. מי שרצה יותר יכול היה לרכוש את מערכת הפליטה התחליפית, שהורידה עוד משקל והוסיפה עוד כוח.
המעטפת וכל מה שאפשר נבנה מקרבון, השלדה (מפלדה) נלקחה מאופנוע המרוץ, ובולמי האוהלינס FG353P מלפנים בקוטר 43 מ"מ ו-PRXB מאחור סיפקו את כל אפשרויות הכיול האפשריות. הבעיה הייתה שטווח הכיול נע בין קשה לקשוח. שוב, מעולה למסלול, פחות לנס-הרים. חישוקי המגנזיום של מרצ'סיני נעטפו בצמד דיסקים של ברמבו, חצי צפים בקוטר 330 מ"מ מלפנים, ועוד אחד של 240 מ"מ מאחור. בלי ABS או בקרות אחיזה. הצמיגים בקוטר 120/70 מלפנים על חישוק 17″ ו-200/55 על חישוק 16″ נעטפו בברידג'סטון BT-01R ספציפיים לדגם.
דוקאטי בנו 1,500 יחידות בלבד ושיווקו אותם בהתחלה לבעלי 999R, שהיה עד אז הבכיר בהיצע דוקאטי. המחיר המקורי עמד על בין 40 ל-50 אלף אירו, כשכיום תשלמו כמעט כפול על אקזמפלר שמור שבטח לא נסע לשום מקום ורק עמד בסלון.
