נוסטלגיה: ימאהה XT500 – הזה שניצח את הדקאר

הימאהה XT500 ייזכר בספרי ההיסטוריה כאחד מהאופנועים החשובים ביותר וגם ככזה שניצח את ראלי הפריז דקאר. פעמיים.

נתקלנו בו על דפי האתר כשסיקרנו את ההיסטוריה של ה'טנרה' (Ténéré), כי הוא זה שנתן את ההשראה לאותו XT600 טנרה שכיום מוכר בכלל כטנרה 700 המצליח. עכשיו זה הזמן לתת רק לו את הבמה. ומגיע לו.

בשנת 1975 הציגו בימאהה את 'סדרת ה-500' שהציעה שני דגמים רלוונטיים לשטח המדברי והאורבני: TT500 אנדורו ו-XT500 דו-שימושי (שהוצג שנה לאחר מכן), וגם ה-SR500 לכביש. שלושתם נכנסו היישר אל תוך עידן המנועי הדו-פעימתיים וחלקו מנוע 4 פעימות מקורר אוויר פשוט ומוצלח עם צילינדר אחד בנפח של 499 סמ"ק. באופן מעניין זה היה מנוע הארבע פעימות השני בלבד של ימאהה, והיו לו גל-זיזים עילי יחיד, שני שסתומים וקרבורטור צנוע בקוטר של 32 מ"מ. 32 כוחות סוס הניעו אותו ב-6,500 סל"ד ו-4 קג"מ דחפו אותו ב-5,500 סל"ד. את המנוע העירו לחיים דרך רגלית התנעה, כשחמישה הילוכים הספיקו להביא אותו למהירות מרבית של כ-160 קמ"ש שנעצרו בעזרת שני בלמי תוף פשוטים.

ה-XT500, עליו נתמקד הפעם, קיבל את השראתו מה-DT-1 של ימאהה עצמה, ויועד, כאמור, לתת מענה לכביש ולשטח המדברי. הוא הגיע עם חישוק קדמי בקוטר 21″ ואחורי 18″, ועליהם צמיגי שטח. המזלג הקדמי (שנראה כיום צנום ושברירי) סיפק מהלך גלגל של 195 מ"מ, בעוד האחורי סיפק 160 מ"מ. גובה מושב של 840 מ"מ ומרווח גחון של 215 מ"מ סיפקו את הפלטפורמה להצליח במקומות בהם מתחריו התקשו, בטח עם משקל מלא שלא עבר את ה-150 ק"ג עם מיכל דלק של כ-9 ליטרים.

לא רק סיפק את הפלטפורמה, אלא גם הצליח בה. סוכן של ימאהה צרפת – ז'אן קלוד אוליבר, לימים נשיא ימאהה צרפת – החל להתחרות עם ה-XT500 הפרטי שלו במרוצי מדבר ארוכי טווח. בשנת 1979 הוא כבר היה חלק מקבוצת ימאהה למרוץ הפריז-דקאר המיתולוגי, שנה שבה זכו בשני המקומות הראשונים. ואם פעם אחת יכולה להיחשב כמקרית, אז בשנה לאחר מכן אופנועי הימאהה XT500 כבר כבשו את כל ארבעת המקומות הראשונים. מתוך 25 רוכבים שסיימו באותה השנה, 11 רכבו על ימאהה XT500. בהחלט מרשים.

ה-XT500 נשאר על פס הייצור עד לשנת 1981, ונמכרו ממנו במהלך השנים מאות אלפי יחידות שסיפקו צרכים יומיומיים בחווה, בדרך לעבודה וכאופנוע שיכול גם להתחרות ולנצח. הצלחה אדירה. כמו כל אופנוע טוב, מתחריו שאפו להיות טובים יותר והוא החל להתיישן יחסית במהירות כאשר קל ואמין כבר לא סיפקו את הסחורה באולמות התצוגה. הנפח עלה לשנה ל-550 סמ"ק, ןשנה לאחר מכן כבר קיבלנו את הטנרה הרשמי הראשון – XT600Z של 1983. אחד האופנועים החשובים ביותר של ימאהה, שלא הגיע כמובן לישראל באופן סדיר, ואל תתבלבלו עם ה-XT500 'המודרני' של לימודי הנהיגה בשנות ה-90.

צפו בימאהה XT500 האישי בפרק של Harry's garage: