בשנת 1997 הציגו סוזוקי את הפריווינד (Freewind), שניסה להתחרות בב.מ.וו F650 פאנדורו ולהביא משב רוח חופשי ורענן ליצרנית היפנית.
בשנות ה-90 המושג 'פאנדורו' התייחס לדגמים דו-שימושיים שיותר מתאימים לשימוש כביש עם אפשרות קלה לירידה לשבילים. בשנת 1994 חשפו ב.מ.וו את ה-F650, שמכר בכמויות יפות באירופה ובארצות הברית. בסוזוקי לקחו את הזמן, ובחרו בשנת 1997 להיכנס לנישה הזאת. לשם כך בחרו בפלטפורמת ה-DR650 הוותיקה, עם מנוע סינגל בנפח 644 סמ"ק, 4 שסתומים וקירור אוויר ושמן. ההספק עמד על 47 כ"ס ב-7,000 סל"ד והמהירות המרבית, שהייתה מעט מעל 160 קמ"ש, הושגה דרך גיר של 5 הילוכים.
שלדת עריסה מפלדה החזיקה את המנוע יחד עם הבולמים שהושאלו מה-DR650, רק שפה הם היו קצרים ומונמכים. מלפנים הורכב חישוק 19″ (לעומת 21″ ב-DR) ומאחור חישוק 17″. מערכת הבלימה הורכבה מדיסק יחיד מלפנים ומאחור שבלמו משקל יבש של 162 ק"ג.
אל תצפו כמובן לאלקטרוניקה באותן השנים, אך לפריווינד היה צג LCD מלא ומתקדם לתקופתו ששיקף בצורה אלקטרונית את כל הנתונים. כולם הכירו אז שעונים אנלוגיים, בטח בדגמים הדו-שימושיים, וזה היה חידוש מעניין. העיצוב היה מעניין עם פיירינג שנועד להשיג נוחות בכביש ושילובי צביעה דו-גוונית שהגיעה לישראל גם באדום-ירוק מוזר.
בסוזוקי תמחרו את הפריווינד בכ-15% פחות מהב.מ.וו המצליח, אך למרות שהביקורות היו חיוביות, המכירות לא המריאו בעולם. הדגם נמכר בישראל וזכה להצלחה מסוימת, עד שסוזוקי סיימו את דרכו של הדגם בשנת 2001 ועברו לעבוד על הויסטרום 650 המוצלח שיצא לאחר מספר שנים.
אופנוע ורסטילי. אמין. כיפי. היה איתי 9 שנים עד שנגנב. מאחל לגנב שימות ביסורים
אחח איך אהבתי אותו
רכשתי שנתון 98' כשהייתי סטודנט, הוא היה בן 10.
נסעתי להביא אותו מאדם מבוגר במשגב עם, גררנו לבדיקה בק.שמונה כי לא הניע אחרי מלא זמן שעמד
לא אשכח את האושר לחזור איתו לחיפה (אחרי יישור קו בק"ש)
חרשתי איתו את כל הארץ, למילואים לאילת, מצדה ומה לא
אפס תקלות, שום פאדיחה.
אחריו כבר קפצתי לאופנוע עם פי 2 כ"ס