סיקס דייז: הישראלים מרשימים וסוף סלע מנצח

צילום: ניר עמוס; באדיבות ק.ט.מ

מהדורה מספר 95 של ה-ISDE (ר"ת International Six Days of Enduro) – מרוץ ששת הימים הבינלאומי – התקיימה השנה באיטליה בהשתתפות חמישה רוכבים מישראל; סוף סלע מנצח בקטגוריית C3.

מרוץ הסיקס דייז, במהדורה מספר 95, התקיים השנה באיטליה, לאחר שנת שבתון בעקבות מגפת הקורונה. למאות הרוכבים הצטרפו גם חמישה מישראל: סוף סלע (ק.ט.מ 300EXC TPI – בתמונה בראש הידיעה), תומר שמש (בטא RR350 רייסינג), דן מיה (ק.ט.מ 350EXC-F), אריאל שלי (הוסקוורנה FE350) וענבר זלינגר (הוסקוורנה TE125). שלושת הראשונים התחרו כקבוצה בקטגוריית הקלאב. אריאל וענבר (בן 16.5 בלבד!), להם (יחד עם מיה) זה הניסיון הראשון במרוץ, התחרו כקבוצה שנייה יחד עם רוכב נוסף שצורף על-ידי המארגנים על-מנת להרכיב קבוצה רשמית.

המרוץ, שבו מתחרות נבחרות אנדורו מכל העולם, נפרש על-פני שישה ימי רכיבה הכוללים מאות ק"מ בכל יום – אנדורו קשוח הכולל קטעי מדידת זמנים (ספיישל טסט), כשביום השישי והאחרון נערך מקצה מוטוקרוס קצר שעדיין נחשב במסגרת הזמנים המצטברים. המנצחים במרוץ הם אלו שהשיגו את הזמן המצטבר הקצר ביותר בטסטים, והזמן הזה נחשב לקביעת המנצחים וחלוקת המדליות:

• זהב – עד 10% מהזמן של מנצח הקטגוריה
• כסף – עד 25% מהזמן של מנצח הקטגוריה
• ארד – כל שאר המסיימים

המרוץ מחולק לנבחרות 'טרופי' המייצגות מדינות וכוללות את הרוכבים הטובים ביותר במדינה, וכן קבוצות 'קלאב' פרטיות שמייצגות את עצמן – שם גם התחרו הרוכבים הישראליים.

ענבר זלינגר סיים במקום ה-67 בקטגורית C1 עם מדלית כסף. אריאל שלי סיים במקום ה-68 בקטגורית C2 עם מדליית כסף. תומר שמש התמודד עם אתגרים בריאותיים במהלך המרוץ, אך סיים את הניסיון החמישי שלו במקום ה-81 עם מדלית כסף. דן מיה סיים את המרוץ במקום ה-43 בקטגורית C2 עם מדליית כסף. סוף סלע (בן ה-18) סיים את המרוץ השני שלו במקום הראשון בקטגוריית C3, עם מדליית זהב, כולל ניצחון במקצה המוטוקרוס של היום השישי.

בקטגורית הטרופי – כאמור, של רוכבי מפעל מקצועיים – ניצח רוכב ק.ט.מ ג'וסף גארסיה (ק.ט.מ 350EXC-F), לפני אנדראה ורונה (גאס גאס EC250F) ומיכאל פירסון השבדי (ק.ט.מ 350EXC-F). איטליה ניצחה בקבוצות, לפני ספרד וארצות הברית.

מהדורה מספר 96 של הסיקס דייז תתקיים בשנה הבאה בצרפת.

צפו בסרט על סוף סלע:

צילום ועריכה: שי דרויאק ואוהד ניר