עם אופנועי אנדורו על מסלולי הדקאר במרוקו

כתב: רני גוט; צילום: חברי הקבוצה

הסכמי אברהם בכלל וההסכם עם מרוקו בפרט פתחו את הדיונות האין-סופיות ואת המרחבים האדירים של מרוקו בפני המטיילים ואנשי השטח הישראלים. עד הסכמי אברהם ישראלים הורשו לטייל במרוקו בקבוצות מאורגנות ובמסלולים כמעט קבועים. היום רק האוקיאנוס האטלנטי והגבול עם אלג'יריה עוצר אותם, והתיירות למרוקו פורחת.

כבר יותר מ-30 שנים ברציפות שאני רוכב אנדורו – בעיקר עם קבוצת חברים מיוחדת במינה – כשאנחנו רוכבים בעיקר בארץ, אבל גם במקומות מעניינים בעולם, מהג'ונגלים של דרום מזרח אסיה ועד הרי הקרפטים ברומניה. אבל החלום האמיתי שלנו היה תמיד לרכוב על מסלולי ראלי פריז-דאקר המפורסם, בו אנו צופים כבר עשרות שנים. תמיד היה נראה כחלום שלעולם לא יתגשם, בעיקר מפני שלישראלים לא הייתה באמת דרך להגיע לרכוב בצפון אפריקה.

אבל כעת הסכמי אברהם נחתמו, הגבלות הקורונה כמעט נעלמו, האופציה שנראתה חלומית עד לא מזמן נפתחה, והחלטנו לנצל אותה מיד – כי במזרח התיכון אי אפשר לדעת מה יהיה מחר. יש הזדמנות – עכשיו צריך לנצל אותה. אז חיפשנו מישהו שיתפור לנו טיול אופנועי אנדורו במרוקו.

צפו בווידאו: עם אופנועי אנדורו במסלולי הדקאר במרוקו

מצאנו את דיקלה – מדריכת תיירים למרוקו שמדברת את השפה המקומית ומכירה היטב את המדינה מעשרות טיולים שבהם ליוותה קבוצות מהארץ. הוריה נולדו במרוקו ועלו לארץ כילדים, וכבר בסוף שנות התשעים, מיד כשמרוקו נפתחה לא באופן רשמי לביקורים של ישראלים, לקחו אותה הוריה לטיול שורשים. היא התאהבה במרוקו, ומאז לא מפסיקה ללמוד את המדינה, את השפה, את ההיסטוריה – ועכשיו גם את סצנת השטח שכל כך מתפתחת בשנים האחרונות בארץ.

פנינו לדיקלה וביקשנו לתפור לנו טיול במרוקו על-גבי אופנועי אנדורו, ולא בשום אוטובוס משעמם של טיול קלאסי מאורגן. דיקלה לא נבהלה והחלה לתכנן לנו טיול עם הרבה חול, אבק, בנזין ורעש. הטיול הורכב מיום טיול במרקש ויום בעיר הנמל אסווירה, הנמצאת לחופי האוקיינוס האטלנטי בה התגוררה קהילה יהודית מבוססת אשר תרמה להתפתחות העיר כעיר מסחר ושער לאפריקה. מיד לאחר מכן התחלנו במסע דרומה ונפגשנו עם האופנועים בווארזאזת – עיר הסרטים המקומית הנמצאת בין רכסי האטלס האדירים.

האופנועים שעליהם רכבנו הם של ק.ט.מ, מדגם 450EXC-F. האופנועים אמנם מדגם 2020, אבל בגלל שמרוקו, כמו הרבה מדינות, הרימה בלם יד בתקופת הקורונה בכל ענף התיירות – בתכלס קיבלנו אופנועים חדשים עם מקסימום 80 שעות מנוע. ובאמת, בארבעה ימים של רכיבה אינטנסיבית, של מאות קילומטרים ביום, לא הייתה אף לא תקלה אחת באופנועים, והם עבדו ללא דופי. הבעיה היחידה הייתה מסבי גלגל אחורי באחד האופנועים, שהתעקשנו שיוחלפו לאחר בדיקה עצמאית שלנו כי סברנו שיש בהם קצת חופש. מדריך האופנועים שאיתו רכבנו בכל יום, וכן הצוות שלו – כולם מקצוענים ומכירים את המטריה – הבינו את דרישתנו, הסכימו עמה מיד ובהזדמנות הראשונה שמצאו, החליפו מסבי גלגל.

אז קצת פרטים טכניים הכרחיים: עלות הטיול עומדת על סביב 10,000 ש"ח, והיא כוללת 7 ימי שהייה במרוקו, מתוכם 4 ימי רכיבה. הלינה ב'ריאדים' (מלונות אותנטיים מקומיים) עם בריכה מפנקת וג'קוזי. כשבועיים לפני הטיסה מוסרים את הדרכונים לדיקלה על-מנת שתוציא ויזות. היותה של דיקלה דוברת השפה המקומית (השפה מזכירה ערבית מדוברת אך שונה ממנה מאוד) מאפשרת לה לסגור בעצמה את כל הנדרש לטיול ישירות מול כל מקום, ובעיקר ישירות מול מדריך הרכיבה המקומי. הגישה מצד המקומיים שונה לגמרי כאשר מדברים איתם בשפתם, והקבוצה קיבלה הרבה כבוד מהמקומיים. כל סגירה ישירה שכזו, אגב, חוסכת לקבוצה כסף רב עבור עמלות תיווך מיותרות. כך למשל, חווינו טיולים בסמטאות הערים וארוחת צהריים במסעדת פועלים כשהמלצר הוא גם הטבח, גם בעל הבית, וגם המסגר שבנה ומפעיל את הטאבון.

בטיול עצמו דיקלה מלווה אותנו על גבי ג'יפ חפ"ק 4X4 אשר נוסע בדרכים מקבילות ופוגש את הקבוצה בנקודות קבועות מראש. לעתים דיקלה והג'יפ חיכו לנו על צירי ההתקדמות ודאגו לנשנושים מערביים בכפרים נידחים על גבול אלג'יריה. זכינו גם להסברים מרתקים בעמק הטודרה, הרי האטלס הקטנים, הרי הסהרו, עמק הדרא ועוד מקומות משגעים רבים שעברנו בדרך. מעבר לפינוק של חפ"ק שמלווה אותך, הייתה גם תחושת בטחון, שכן החפ"ק תפקד גם ככוח חילוץ רפואי, וגם כסיוע עם חלקי חילוף בסיסיים לאופנועים במידת הצורך.

באחד הלילות דיקלה ארגנה לנו מראש חגיגה מיוחדת ביום הולדתו של אורן, כשבאותו היום סיימנו רכיבה של כ-400 ק"מ לקראת השעה 22:00. הרכיבה המיוחדת הזאת התחילה בסמוך לשלגים של הרי האטלס והסתיימה בדיונות של מרזוגה. החגיגה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה, עם להקה מקומית וריקודים מרוקאים מסביב למדורת הגלמפינג שבו ישנו באותו הלילה.

הרכיבות היו מגוונות, ובכל יום רכבנו מאות קילומטרים בשבילים, במישורים עצומים, בנתיבי הרים, בדיונות חול מטורפות, וכמובן בצירי הראלי המפורסם של פריז-דאקר. איברהים, המדריך המקומי שלנו (זכה מאיתנו לשם אברהם), רכב היטב וגם הכיר לעומק את המסלולים בהם עברו בעבר רוכבי הדאקר.

רכבנו 4 ימים רצופים, ויצא לנו להיות גם באזורים שהמדריך פחות הכיר וניווט באמצעות GPS. באזורים שהמדריך הכיר פחות טוב, אחד מהחבר'ה – יוצא יחידת שלדג של תחילת שנות התשעים, שלטענתו למד את הצירים עוד בארץ – ניווט במקום המדריך, ואנו כולנו סמכנו עליו ורדפנו אחריו בתחושה שזו לא הפעם הראשונה שהיה שם, אי-שם במישורים של הסהרה. הוא, אגב, הכחיש בתוקף…

עם טיסות ישירות ויחסית זולות למרוקו, עם מדריכה מעולה ומקצועית המכירה היטב את מרוקו, את התרבות המרוקאית ואת השפה המקומית, עם אופנועים ברמה טובה ומדריך מקצועי, במדינה שמזמינה תיירים ובעלת מסורת של טיולי שטח – זה אחד הטיולים הטובים שעשינו!