צילום: אופק דנון
- יתרונות: שונה מהעדר, נוח למרחקים ארוכים, מנוע חזק וגמיש, בולמים איכותיים, אלקטרוניקה וטכנולוגיה
- חסרונות: עיצוב, בלמים קדמיים לא מספיק חזקים, גימור, פליטת חום מהמנוע
- שורה תחתונה: הניסיון הראשון של הארלי בתחום האדוונצ'ר פרמיום מתברר ככלי טוב שיגרום לכולם להסתכל על הרוכב, רק שבהארלי צריכים ללטש אותו עוד קצת
- מחיר: 148 אלף ש"ח לגרסה הרגילה, 168 אלף ש"ח לגרסת הספיישל
- מתחרים: ב.מ.וו R1250GS, דוקאטי מולטיסטראדה V4, הונדה CRF1100L אפריקה טווין, טריומף טייגר 1200, ק.ט.מ 1290 סופר אדוונצ'ר S
- נתונים טכניים: מנוע וי-טווין עם 60° בין הצילנדרים, 1,252 סמ"ק, יחס דחיסה 13.0:1, הספק 150 כ"ס ב-9,000 סל"ד, מומנט 13 קג"מ ב-6,750 סל"ד, VVT – תזמון שסתומים משתנה, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות בשלושה חלקים מפלדה ואלומיניום, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של שוואה בקוטר 47 מ"מ, מהלך 191 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 191 מ"מ – מערכת בולמים סמי אקטיבית חשמלית בגרסת הספיישל, 2 דיסקים קדמיים של ברמבו 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 280 מ"מ, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,585 מ"מ, גובה מושב 789 / 850 מ"מ, מיכל דלק 21.2 ל', משקל 239 ק"ג ללא דלק, צמיגים 170/90R17 ,120/70R19, תצרוכת דלק במבחן 20 ק"מ/ל'
- אלקטרוניקה ובקרות: הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 7 מצבי ניהול מנוע – כביש, ספורט, גשם, שטח, שטח פלוס ועוד שניים אישיים, חיישן IMU ב-6 צירים, מערכת ABS להטיה כולל מצב שטח עם ניתוק גלגל אחורי, בקרת אחיזה רב שלבית עם אפשרות לניתוק, בקרת החלקה, בקרת שיוט, מניעת התדרדרות בעלייה, פנסי LED היקפיים, פנסים אדפטיביים (ספיישל) מסך TFT בגודל 6.8″ המתממשק לטלפון הנייד וכולל אפליקציית ניווט של הארלי; בגרסת ספיישל: בולמים חשמליים סמי-אקטיביים עם הנמכה אוטומטית במצב עמידה, משכך היגוי, מפתח קרבה KEYLESS, רגלית אמצע, מיגונים, פנס קדמי דינמי לפניות, ידיות מחוממות
צפו בווידאו – הארלי דיוודסון פאן אמריקה 1250 ספיישל ברכיבה ראשונה:
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
אם הייתם מספרים לנו לפני מספר שנים שהארלי דיווידסון יתמודדו ראש בראש מול צמרת דגמי האדוונצ'ר מאירופה, סביר להניח שהיינו צוחקים. אבל לא, הפאן אמריקה 1250 הוצג בגאון בתערוכת מילאנו של שנת 2019. ניקח רגע צעד אחורה ונסביר את הביטחון שיש לאמריקאים מהארלי בעולם השטח: בשנה הבאה יחגגו בהארלי 120 שנים לחברה, כשהם עברו דרך ארוכה מאוד מאז שוויליאם הארלי והאחים דיווידסון הגו אופניים עם מנוע עזר בצריף קטן בשנת 1903. ארבע שנים לאחר מכן הם כבר ייצרו דגם מתקדם יותר עם מנוע וי-טווין בנפח 880 סמ"ק. הרציונאל של הארלי גורס שהם קיימים עוד לפני שהמציאו את האספלט. בשנות ה-30 הם גויסו להפנות את כל המשאבים האפשריים על-מנת לבנות כלים לצבא האמריקאי הנלחם בעולם, עם דרישה ברורה להפגנת קשיחות ועמידות בתנאי שטח מאתגרים. הם שכללו את תרבות הפלאט טראק וטיפוסי הגבעה. בשנות ה-90 הארלי היו אחראים ל-MT500, שמטרתו הייתה לניוד שקט של לוחמים מנקודה לנקודה בשטח, עם יכולת נשיאת משקל, ציוד וכלי נשק. לסיום, בתחילת שנות ה-2000, יש את הביואל XB12X יוליסס שהיה אדוונצ'ר-תורר שהקדים את זמנו. בהארלי דגרו בשקט על התחום ההולך ופורח בעולם, שלמעשה כיום נחשב לסגמנט הנמכר ביותר – ממש כמו בתחום רכבי הפנאי.
על מנת להתמקם בתוך חבורת החוד האירופאית בחרו בהארלי את תצורת מנוע המוכרת בבית – V2. לפאן אמריקה מנוע וי-טווין עם תזמון שסתומים משתנה המגיע מסדרת רבולושן-מקס המודרנית. הנפח עומד על 1,252 סמ"ק, מקוררי נוזל עם 150 כ"ס ב-8,750 סל"ד ו-13 קג"מ שמנמנים ב-6,750 סל"ד. ארבעת המתחרים המרכזיים מציעים קונפיגורציות מנועים שונות – וי-טווין (ק.ט.מ), טריפל (טריומף), V4 (דוקאטי) ובוקסר (ב.מ.וו) – כאשר טווח ההספקים נע בין 136 כ"ס ב-7,750 סל"ד נמוכים לב.מ.וו ועד 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד גבוהים לדוקאטי. הארלי לא הכי חזקים, אך מספקים נתון הספק ומומנט מכובד, וניתן לשער שעל הכביש לא נבחין בחסרון המספרי.
הקונסטרוקציה מגיעה בדמות שלדת צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי מאלומיניום ושלדת הזנב – למנוע עצמו. הכוונה מאחורי זה היא האפשרות להחליף כל חלק בנפרד במקרה של נפילה או תאונה, ולחסוך עלויות ביום הדין. גרסת הספיישל הבכירה אותה בחנו מגיעה עם מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית של שוואה הכוללת מזלג הפוך בקוטר 47 מ"מ עם מהלכי גלגל זהים מלפנים ומאחור של 191 מ"מ, וכן מערכת אופציונלית המנמיכה ב-5.8 ס"מ את האופנוע בעמידה לטובת הורדת מרכז הכובד והנחת הרגליים ביתר בטחון. באופנוע המבחן המערכת הזאת לא תפקדה בצורה עקבית. הקטגוריה מאופיינת במידות זהות לחישוקים – 19″ מלפנים ו-17″ מאחור – המגבילים את השימוש בשטח לשבילים סלולים. גרסת הספיישל מגיעה עם חישוקי שפיצים.
גרסת הספיישל שכאן היא הבכירה מתוך שתיים, והיא כוללת מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית שמשנה את התכונות של הבולמים לפי מצבי ניהול המנוע. יש חמישה מצבי רכיבה הכוללים כביש, גשם שמעדן את המנוע, ספורט שמחדד את הפרמטרים, ושני מצבי שטח – כולל מצב פלוס שמנתק את ה-ABS על הגלגל האחורי. בנוסף יש מצב אישי המאפשר התאמה אישית של כל הפרמטרים. יש ABS להטיה, בקרת אחיזה עם אפשרות לניתוק, בקרת שיוט, מסך TFT בגודל 6.8″ שמתחבר לסלולר, מערכת עזר בעצירה בשיפוע, חיישני לחץ אוויר, תאורת LED עוקבת פנייה, מיגוני צד, ידיות מחוממות, משכך היגוי, ורגלית אמצע. אין קוויקשיפטר, אפילו לא כאופציה. אין מערכת רדאר, אך אנו יודעים שבהארלי עובדים על מערכת דומה כבר כשנתיים, ובטח יציעו זאת בעתיד.
בהארלי הצהירו מהיום הראשון שהם מכוונים לא פחות מאשר למלך המכירות של הקטגוריה – הב.מ.וו R1250GS. תזכרו את הנקודה הזאת כשנגיע לשורת הסיכום.
ביצועים
על מנת שהמתנע יתגבר על הבוכנות הגדולות בזמן התנעה יש סמי-סיבוב שמביא את הבוכנה למצב הנכון. זה מתבטא בקול צורם של המתנע שתמיד, אבל תמיד, גרם לנו לחשוב שיש בעיה ולעזוב בהתאם את מתג ההתנעה. מוזר לעיתים, אבל מתרגלים לכך. בהתאם לייעוד, המנוע מאוד גמיש וסופר-נינוח, וזה הדבר הבולט בו. עם 150 כוחות הסוס הוא חזק וניתן להגיע לרכוב איתו במהירות גבוהה בכל מקום, אך מספיק לקבע את התיבה בהילוך השישי ולבלות שם כל היום. המנוע רחוק עד כמה שניתן מתחושת הארלי מסורתית עם ויברציות וצליל מהגיהנום, אבל בין השקט ההכרחי והחלקות של הפעולה יש תחושת חספוס נעימה, ובעיקר מרגיעה. אופי הרכיבה תורם לצריכת הדלק, שבמבחן עמדה על ממוצע של 20 ק"מ/ל'. המנוע דורש חימום ארוך מהרגיל בשלבים הראשונים של היום, וזה בא לידי ביטוי במערכת ההזרקה מגמגמת בבקרים הקרים וגרם אף לדימום פעם אחת בהאצה ממהירות נמוכה.
ההתנהגות הדינמית טובה מאוד, ואפילו מפתיעה. קודם כל הבולמים סופגים הכל ומשאירים את הגלגלים צמודים לקרקע גם בכבישים של סוף חורף, עם בורות ושינויי גובה מסוכנים. מצב הכביש מרכך את הבולמים ומספק ספיגה נוחה במהירויות עיר, וכשהקצב עולה ניתן לעבור למצב ספורט וליהנות מהקשיחות הנדרשת. בכבישים מפותלים ניתן להגיע לקצב טוב מאוד ולהתמסר לקצב שמאפשר המנוע הגמיש והמכלולים הטובים. גלגלי "19 ו-17″ הם לדעתנו הפשרה המוצלחת ביותר לאדוונצ'ר המיועד בעיקר לכביש, והם משלבים בצורה טובה אחיזת כביש, זריזות, יציבות וספיגת זעזועים בכבישים לא מושלמים.
מה לא טוב? הבלמים של ברמבו – אלה שמלפנים – אכזבו אותנו. העוצמה טובה, אך אין בכלל רגש ולא ניתן לדעת אם הבלימה חזקה או לא. זה תפס אותנו בתוך העיר ובעיקר כשהקצב התחמם. יש מקום לשיפור בנושא הזה.
ירדנו לשטח עם הנקודה הזאת בראש – עם משקל מלא של כמעט 260 ק"ג צריך להגביל את עצמנו מראש לשבילים הדוקים. שם המנוע המשיך לככב ולאפשר קצב מאוד גבוה, כשהבולמים הפתיעו לטובה וספגו גם את האבנים הבולטות והמעצבנות. באחד מימי הגשם גם נתקלנו בשלוליות בוציות, וזה בהחלט לא משהו שאנחנו ממליצים, בטח עם צמיגי ה(כמעט) 100% כביש בדמותם של המישלין סקורצ'ר. אבל זה לא מטרתו של הפאן אמריקה: להתגלגל בניחוחות על השביל – כן, לתת בגז – לא.
איך זה מרגיש?
חייבים להתחיל עם העיצוב, כי הוא שונה – לטוב ולרע. בדרך כלל זו קלישאה לכתוב שאופנוע מבחן מושך תשומת לב וגורר תגובות בכל מקום, אבל כאן זה פשוט היה כך. בשלב הראשון שמים לב לסמל של הארלי דיווידסון – ומיד חייבים להעיר שזה לא הארלי, כי הארלים הם נמוכים ומגניבים. בשלב השני כבר עוברים לחוות דעה על העיצוב. פה לא תמצאו אותנו אוהדים יותר מדי, כי פשוט אין דרך להתרגל לחלק הקדמי ולשליש הראשון של הפאן אמריקה. מי שיקנה אותו יהיה במרכז העניינים בכל מקום, לפחות עד שנתרגל אליו כמו אל פורשה קאיין או למבורגיני אורוס – דגמי הפנאי הלא צפויים של יצרניות האקזוטיקה הספורטיבית.
נעבור לרכיבה: הכידון גורם לתנוחת רכיבה קדומנית – ולא משנה באיזה מצב שמנו אותו, כאילו בהארלי כיוונו לספורטיביות. נודה שכל מי שעלה עליו העיר על זה בהתחלה, אבל מתרגלים לכך וזה לא מפריע בכלל לאחר מכן. המשקף מאפשר לקבע לארבעה מצבים, ובצורה קלה. אך הוא לא איכותי, מתנדנד תחת מגע או במהירות גבוהה ומספק תמונה מעוותת מעט של הדרך. מושב הרוכב מאפשר שני מצבי גובה, נוח ומספק איכות חיים טובה מאוד. בחלקו האחורי, בנקודת החיבור של מושב המורכב, יש מדרגה שמאפשרת לקבע את הישבן. מה שכן, אם הרוכב נע מעט קדימה, המורכב יכול ליפול קדימה אל החלק הקדמי – עד כדי כך הוא רחב. הידיות המחוממות הן פינוק בימים הקרים ומשדרגים את איכות החיים על האופנוע.
המנוע מאפשר לכסות עם האופנוע מרחקים ארוכים בקצבים משתנים ובנחת, והוא חלק וחזק בכל נקודה על קשת הסל"ד, יחד עם צליל מרשים בסל"ד בינוני. נקודת ביקורת שלנו היא החום שנפלט ממנו, ובעיקר מצינור המפלט שצמוד לשוק ימין. לא מצאנו שום תנוחה לרגל שלא גרמה למגע בצינור הלוהט, ובפקק עירוני אופייני של סוף יום – זה גרם לתסכול ולכעס.
ירדנו איתו גם לשבילים, ובסך הכל ניתן לבחור אם להתגלגל במצב טיול וליהנות מהטבע, או לעמוד על הרגליות ולהשתמש ביכולות הגבוהות של המנוע והבולמים. הפאן אמריקה כבד, ויחד עם חזית כבדה לא היינו ממליצים לבחון את הגבולות. יהיה מאוד קשה לצאת מצרות, וזה יהיה יקר וכואב אם תתקעו בעלייה מאתגרת או במכשול מפתיע בדרך.
לוח ה-TFT גדול ומודרני, אבל משום מה בחרו בהארלי פונטים קטנים מדי שמקשים על קריאה מהירה, ולדעתנו חייבים לתת את הדעת לזה במתיחת הפנים הראשונה. יש אפליקציה ייעודית שמשקפת את הנעשה בסלולר על המסך, יחד עם תוכנת ניווט בסיסית. הניווט בין הקטגוריות מתבצע בעזרת מתגים על הכידון ובסך הכל היה אינטואיטיבי ונוח לתפעול.
על מנת להיות גורם מוביל בקטגורית האדוונצ'ר פרימיום, כל הפרטים – קטנים כגדולים – צריכים להיות מלוטשים ומושלמים. הפאן אמריקה מאכזב מעט בקטע הזה, ופה יש לנו לא מעט ביקורת. על המשקף הלא יציב באופנוע המבחן כבר כתבנו, נושא שחזר על עצמו גם במבחנים בחו"ל. לוח השעונים אינו קריא בצורה קלה, ומה ששיגע אותנו הוא העובדה שהשעון – זה שמראה את השעה – איבד את הדיוק שלו בכל דימום. כלומר, צריך לכוון אותו בכל פעם. גם על הצינור הלוהט בצד שמאל כבר קיטרנו. מערכת ההזרקה לא מלוטשת וגורמת לגמגום במנוע ברגעים הראשונים של הרכיבה. מערכת הנמכת הכלי במצב עמידה לא עבדה בצורה עקבית, ולמעשה, בפעמים שכן פעלה זה תפס אותנו בהפתעה. לפאן אמריקה יש מפתח קרבה, אבל את נעילת הכידון ופתיחת מיכל הדלק צריך לתפעל עם מפתח. אלו נקודות שבהארלי יצטרכו לשפר.
סיכום ועלויות
ההארלי דיווידסון פאן אמריקה 1250 הוא אופנוע אדוונצ'ר טוב ומרשים. הוא מספק נוכחות בולטת של כל מי שירכב עליו, בטח בצבעי הלבן-כתום ולא השחור של אופנוע המבחן. המנוע חזק וגמיש, והוא מאפשר לרכוב מרחקים ארוכים ללא כל מאמץ, וזה מגובה בבולמים איכותיים, אלקטרוניקה שעושה את החיים קלים ובטוחים יותר, ונוחות מרשימה לרוכב ולמורכב. יש לו סקס-אפיל מרשים, וגם את גורם החדשנות שיבדיל אותו משאר הכנופייה.
מבחינת המחיר, הפאן אמריקה ממקם את הגרסה הבסיסית ברף התחתון של הקטגוריה עם 148 אלף ש"ח, כאשר מחיר גרסת הספיישל שכאן במבחן עומד על 168 אלף ש"ח. האירופאים המקבילים יקרים יותר בגרסאות הפרימיום, אך בין השאר מציעים גם את מערכת הרדאר הבטיחותית.
הפאן אמריקה 1250 הוא הניסיון המודרני הראשון של הארלי דיווידסון בסגמנט האדוונצ'ר-פרמיום – סגמנט בו נמצאים התותחים הכבדים של ב.מ.וו, דוקאטי, טריומף וק.ט.מ. צריך להבין שמדובר על סגמנט סופר-חשוב, שכן המולטיסטראדה של דוקאטי הוא הדגם הנמכר ביותר בארסנל, תמונה שדומה גם אצל שאר היצרנים. העניין הוא שבהארלי כיוונו את המטרה היישר אל ה-GS, שמזמן מייצג את מהות היכולות וההרפתקנות של הקטגוריה.
יש אמרה שטוענת שאם מכוונים אל המלך – כדאי מאוד שלא לפספס. לדעתנו בהארלי צריכים ללטש עוד קצת את הפאן אמריקה ולשפר אותו בדברים הקטנים שבסופו של דבר יקבעו ללקוח אם הוא ילך עליו או על אחד המתחרים. לקראת סוף שנת 2021 הפאן אמריקה הפך להיות לאדוונצ'ר הנמכר ביותר בארצות הברית, אבל זה משקף בעיקר את יצר הפטריוטיות של האמריקאים. הלקוחות הברורים מאליהם הם אלה שיקנו אותו כי הוא אמריקאי, ובשביל להבטיח את תשומת הלב של כל שאר הלקוחות יש להארלי עוד עבודה. מה שכן, בשביל ניסיון ראשון, הוא מאוד מרשים ואנחנו בהחלט מחכים לראות לאן יקחו אותו בהארלי בעתיד הקרוב.
חשוב לדבר עם מי שקנה ומייד מוכר…
ולהסתכל על יוטיוברים בחו״ל שקנו…
ולאלבר
אנא תמחרו גם את הקרוזרים כמו שתמחרתם את הADV ותתחילו למכור את הכמויות שאתם באמת צריכים למכור
שנה טובה 🌹