התרגלנו לקבל את מנת ה-MotoGP שלנו לווריד ברזולוציית-על ומכל חלקת קרבון טובה. מה שאנחנו חווים היום החל בשנת 1985, כשהוכנסה מערכת חדשנית שאפשרה לשדר צילום וידאו חי מהאופנוע בזמן התחרות. היות ורק מצלמה אחת הייתה קיימת, וגם היא הייתה בשלבי ניסוי, הוחלט להתקין אותה אצל רנדי מאמולה – שהיה צפוי להיאבק על מקום גבוה אבל לא לזכות, ובכך להבטיח תיעוד מעניין רווי באקשן מהתחרות עצמה.
ביום המרוץ ירד גשם, וממש במקרה – רנדי מאמולה הוביל את המרוץ לכל אורכו וגם ניצח אותו, ככה שתיעוד לאקשן לא היה. תמונת של מסלול ריק ורטוב – היו גם היו. ועדיין, הצילום ההוא זכה הצלחה מסחררת. תחשבו איך נראתה צפייה במרוץ לפני המצלמות האלו ואיך הרגיש צופה לפני שלושים שנה כשפתאום הוא 'בתוך העניינים'. הצילומים של העידן ההוא נעשו על ידי מצלמה מיושנת, ששקלה כמעט קילו וחצי ודרשה מסוק (שחייב היה לחוג מעל למסלול) בכדי להעביר את השידורים ממנה אל האולפן.
תריצו קדימה לשנים האחרונות ותגלו שמהפכת המזעור עשתה טוב גם למצלמות המותקנות על אופנועי המירוץ. הערכה הנוכחית המותקנת באופנועים שוקלת פחות משמונים גרם ומשדרת באיכות הרבה יותר גבוהה (1080p), והודות למשקל הנמוך זה מאפשר להתקין מערכות נוספות שמשדרגות את הצילום עוד יותר – מנועים שמזיזים את המצלמה ומאפשרים מעקב אחרי רוכבים אחרים, וג'ירוסקופ שמשאיר את המצלמה מאוזנת ללא תלות בזווית ההטייה של האופנוע, מה שמעצים עוד יותר את חוויית הצפייה. הנה סרטון מצוין שהפיקו באתר MotoGP שמספר על ההתפתחות הזו.