האם רכיבה על אופנוע היא גם אימון למוח ולגוף?

כתב: ד"ר איתי זיו

כשאנחנו חושבים על רכיבה על אופנוע גדול, רוב האנשים חושבים על חופש, אדרנלין או תחביב נחמד, אבל יש משהו נוסף, ולא פחות חשוב – אימון.

לא אימון במובן של חדר כושר, אלא פעילות מורכבת המאתגרת את הגוף והמוח כמעט בכל רגע במהלך הרכיבה.

ברכיבה על אופנוע, ובמיוחד על אופנוע גדול עם הילוכים או ברכיבת שטח, הגוף והמוח עובדים יחד באופן כמעט רציף.

הרוכב צריך לעבד מידע במהירות, לקבל החלטות בתוך חלקיקי שנייה, לשמור על שיווי משקל, לתאם בין תנועות הגוף, לתכנן את מסלול הנסיעה, להעריך מרחקים, להתמודד עם שינויים בכביש או בשטח, לווסת את הכוח המופעל על הכידון, על הקלאץ’, על הבלמים ועוד, וכל זאת עם שליטה מדויקת על שאר הגוף. זוהי פעילות פסיכומוטורית מורכבת במיוחד.

בהיבט האישי, במשך שנים רכבתי על אופנוע גדול, וללא ספק הרגשתי את ההבדל המשמעותי בדרישות הפיזיולוגיות בין רכיבה על אופנוע לבין נהיגה ברכב.

כך למשל, לאחר כשעתיים של רכיבה בכבישים עם הרבה עיקולים, או בתנאי שטח מאתגרים, הייתי יורד מהאופנוע עייף הרבה יותר מאשר לאחר שעתיים של נהיגה ברכב.

במהלך הרכיבה כמעט שאין רגע של 'מנוחה'. שרירי הליבה עובדים ללא הפסקה כדי לייצב את הגוף, הידיים והרגליים עובדות בתיאום מתמשך, העיניים סורקות ללא הרף את הדרך, והמוח מעבד באופן רציף כמות גדולה של מידע – החל מתנאי הדרך והתנועה, דרך שיווי המשקל, ועד לשליטה מדויקת במערכות האופנוע.

זו אחת הסיבות שבאופן אישי תמיד ראיתי ברכיבה הרבה יותר מאשר אמצעי תחבורה או תחביב.

בין היכולות שמופעלות במהלך הרכיבה ניתן למנות:

• קואורדינציה בין הידיים, הרגליים והעיניים.
• שיווי משקל ושליטה ביציבה.
• יכולת פסיכומוטורית.
• התמצאות במרחב והערכת מרחקים.
• קשב, ריכוז וחלוקת קשב בין מספר גירויים במקביל.
• זמן תגובה וקבלת החלטות.
• תכנון תנועה וצפייה קדימה.
• חיזוק שרירי הליבה, במיוחד לצורך ייצוב הגוף בזמן בלימות, האצות, פניות והתמודדות עם תנאי דרך משתנים.

ומה הקשר להזדקנות?

אנחנו יודעים ממחקרים שעם העלייה בגיל חלה ירידה הדרגתית בחלק מהיכולות הללו, ובהן זמן תגובה, שיווי משקל, מהירות עיבוד מידע והיכולת לבצע מספר משימות במקביל.

לכן, פעילויות שמאתגרות באופן קבוע את הגוף והמוח גם יחד עשויות לתרום לשימור התפקוד לאורך השנים.

האם זה אומר שרכיבה על אופנוע מאטה את תהליך ההזדקנות? ובכן, לא ממש. למיטב ידיעתי, אין כיום מחקרים שמוכיחים שרכיבה על אופנוע מאטה את קצב ההזדקנות הביולוגית.

עם זאת, בהחלט ייתכן שהיא תורמת לשימור יכולות גופניות וקוגניטיביות חשובות, כל עוד היא נעשית בצורה בטוחה, עם ציוד מיגון מתאים ובהתאם ליכולותיו של הרוכב.

כמובן, לצד היתרונות האפשריים, חשוב לזכור גם את הצד השני של המטבע.

רכיבה על אופנוע מאופיינת בסיכון גבוה יותר לפציעות בהשוואה לנהיגה ברכב. לכן, אין לראות בה המלצה בריאותית כללית. בטיחות, הכשרה מתאימה, ציוד מיגון איכותי, רכיבה אחראית ושיקול דעת הם תנאי בסיסי לכל רוכב.

בסופו של דבר, ייתכן שהתרומה הגדולה ביותר של רכיבה על אופנוע אינה רק תחושת החופש או ההנאה, אלא העובדה שהיא מחייבת אותנו להפעיל ולתרגל באופן רציף מגוון רחב של יכולות גופניות וקוגניטיביות – יכולות שכולנו היינו רוצים לשמר גם בגיל מבוגר.

דווקא מכיוון שהרכיבה דורשת שילוב כה מורכב של הגוף והמוח, היא מזכירה לנו עד כמה חשוב להמשיך לאתגר את עצמנו במשך החיים – לא רק בחדר הכושר, אלא גם בפעילויות שמאתגרות אותנו מבחינה גופנית, מוטורית וקוגניטיבית.

ומה דעתכם? האם גם אתם מרגישים שהרכיבה דורשת הרבה יותר ריכוז, שליטה, קואורדינציה ומאמץ גופני מכפי שרוב האנשים שאינם רוכבים נוטים לחשוב?

ד"ר (Ph.D) איתי זיו הוא מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט (לאתר של ד"ר איתי זיו)