ידיעות כאלה אנחנו תמיד אוהבים, משום שיש לכל אדם מהשורה – כולל מישראל – את האפשרות לרכוש אופנוע מרוץ טהור, כזה שמציע את המילה האחרונה ואת טכנולוגיית הקצה של אותה התקופה.
NCCR היא חברה שבדית שהריצה את קבוצת EBR (ר"ת: Erik Buell Racing) בשנים 2011-2009 באליפויות שונות. כעת החברה השבדית מציעה למכירה עשרה מדגמי המרוץ שהשתתפו באליפויות כמו אליפות הסופרבייק העולמית, האי מאן ומקאו.
כל האופנועים נמצאים במצב חדש אחרי שיפוץ מקיף, והחברה אף תציע סט-אפ אישי לכל רוכש כולל מיפוי מערכת ניהול המנוע בהתאם לשימוש המיועד. המחירים נעים בין 30,000 ליש"ט ועד ל-38,500 ליש"ט לאופנועי הסופרבייק. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לקישור ולראות את האופנועים שמוצעים למכירה ואת החלקים האקזוטיים שעליהם.
היסטוריה קצרה של אריק ביואל
אריק ביואל היה מהנדס צעיר שעבר בהארלי-דיווידסון משנת 1979. במקביל, כחובב מרוצים הוא המשיך להתחרות במרוצי אספלט בארה"ב. בתחילת שנות ה-80 כשהארלי נקלעה לקשיים כלכליים, ביואל בנה אופנוע מרוץ על בסיס הארלי, וזאת כדי לא להתחרות על אופנוע יפני מתוך נאמנות לחברה שמעסיקה אותו. בהמשך עזב ביואל את הארלי ופתח חברה חדשה הנושאת את שמו – ביואל – כשהוא מייצר אופנועים עם אוריינטציה ספורטיבית על בסיס מנועי הארלי-דיווידסון אבל עם שלדות ומכלולים ופיתוח עצמי. ביואל עוד חזר להארלי ועזב שוב, כשתמיד הנושא הבעייתי ביותר היה כסף. ביואל התאפיין תמיד בחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, ועל שמו רשומים כמה פטנטים מעניינים כמו שמן מנוע שנמצא בזרוע האחורית או מיכלי דלק במיקומים שונים. בשנים שבהם אופנועי ביואל נמכרו תחת הארלי-דיווידסון זכינו לרכוב פה בארץ על כמה דגמים מעניינים כמו XB9, XB12 ויוליסס – האדוונצ'ר-תורר של ביואל.
ב-2009 ביואל הועזב מהארלי-דיווידסון ופתח את EBR – ר"ת של Erik Buell Racing. בתחילה הוא ייצר גרסאות כאלו ואחרות שנשענו על ה-1125R המיועד למסלול בלבד, אך בהמשך הציג גרסאות כביש כמו ה-1190RS, כשתמיד מרוצים היו בראש מעיניו. בתחילת 2017 נסגרה החברה סופית. לאחרונה אריק ביואל חזר, אבל בכיוון שונה לחלוטין. בשת"פ עם שני מומחים עולמיים בפורמולה E החשמלית, ביואל פתח את חברת Fuell (משחק המילים נחמד מאוד…), והכריז על דגם אופנוע חדש ודגם אופניים חשמליים חדשים. הוא מכהן גם בדירקטוריון של חברת האופנועים המסקרנת מקנדה – דיימון.