הנציג הקטן ביותר במשפחת הג'יקסרים של סוזוקי הוא ה-GSX-R50, שנולד כרפליקת מיני לאח הגדול המפורסם.
אחד האופנועים המפורסמים בישראל בשנות ה-80 וה-90 הוא הסוזוקי GSX-R750, שנולד בשנת 1985. דורות רבים חשקו בו, גדלו עליו, התרסקו איתו והתבגרו יחד איתו לגרסאות נוספות בנפחים של 400, 600, ו-1100 סמ"ק, והנציגים העדכניים יותר – ה-GSX-R250 וה-GSX-R1000 העדכני (שכנראה וכבר לא יהיה איתנו בסוף השנה).
היה גם אחד, קטן, בנפח של 50 סמ"ק. הוא הוצג יחד עם ראש המשפחה בשנת 1986 כרפליקת מיני. במקומות מסוימים הוא נקרא RB50 וגם GAG – כלומר בדיחה. המנוע – בניגוד למצופה – היה ארבע פעימות, מקורר אוויר, עם 5.2 כ"ס ב-7,000 סל"ד וחצי קג"מ ב-6,000 סל"ד שדחפו את האופנוע דרך 4 הילוכים. המשקל היבש עמד על 64 ק"ג, ותכף נדבר על זה. מעבר לכך היו חישוקי 10″, בסיס גלגלים של 1,080 מ"מ, גובה מושב של 610 מ"מ ומרווח גחון של 115 מ"מ. אחת התמונות הזכורות בירחון מוטו היא של טל שביט ז"ל, שעומד ליד R50 קטן ואף רוכב עליו.
לגבי המשקל, סוזוקי השקיעו והלבישו שלדת אלומיניום קלת משקל שמזכירה את האח הגדול. הבלם הקדמי היה דיסק הידראולי (האחורי מתוף), ולג'יקסר הקטן הייתה את מערכת ה-Full Floater מאחור, שביטאה את מערכת המתלה האחורי של סוזוקי באותה התקופה ובה הבולם האחורי מחובר לשלדה באמצעות מנגנון לינקים.
הסוזוקי GSX-R50 נועד רק לשוק היפני באותה השנה, אך השוק העולמי חשק אותו והוא התגלגל למקומות רבים באירופה ובארצות הברית. הייצור פסק שנה לאחר מכן ולא חודש בהמשך. בסוזוקי הציעו את הג'יקסר 50 בארבעה צבעים שונים – לבן-צהוב, ורוד, אדום, והמבוקש ביותר – כחול-לבן, בדיוק כמו האח הגדול.
לסוזוקי היה חוש הומור פעם בקטגוריה הזאת – נזכיר את ה-RV50 הקטן, שגם הגיע לישראל. חוש הומור שחסר לנו בתקופה הנוכחית עם היצרנית הדועכת.
זוכר שלקחתי בצעירותי סיבוב עליו. בקושי הצלחתי למקם את הרגליים על הפגים. החזרתי אותו לבעליו לאחר שנייה וחצי.