רכיבה ראשונה: ווג 300 ראלי

צילום: אביעד אברהמי

• יתרונות: מראה קרבי, יכולות עירוניות, יכולות טובות בשטח, מחיר
• חסרונות: יכולות בין-עירונית, לא מיועד לרכיבה אגרסיבית, מידות צמיגים בעייתיות
• שורה תחתונה: דו-שימושי / בייבי אדוונצ'ר עם מכלולים המיועדים לשטח ועם מעט אלקטרוניקה שמספק יכולות כביש בסיסיות לצד יכולות שטח טובות, ובמחיר תחרותי
• מחיר: 28,900 ש"ח
• מתחרים: ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר, רויאל אנפילד הימליאן, הונדה CRF300L
• נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 292 סמ"ק, 29 כ"ס ב-9,000 סל"ד, 2.5 קג"מ ב-6,500 סל"ד, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת פלדה, מזלג הפוך 41 מ"מ, מהלך 205 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, בלמי דיסק עם מערכת ABS (אחורי ניתן לניתוק), אורך 2,107 מ"מ, בסיס גלגלים 1,430 מ"מ, גובה מושב 915 מ"מ, מרווח גחון 310 מ"מ, מיכל דלק 11 ל', משקל מלא 158 ק"ג, צמיגי TIMSUN במידות 3.00-21, 5.10-18, תצרוכת דלק במבחן 19 ק"מ/ל' משולב

צפו בווידאו – ווג 300 ראלי במבחן:

צילום ועריכה: אביעד אברהמי

מה זה?

קטגוריית הבייבי-אדוונצ'רים, שקמה מכלום במחצית השנייה של העשור הקודם, הפכה עם השנים לקטגוריה לוהטת במיוחד. רק שבעוד רוב המתחרות בחרו בתצורת אדוונצ'ר-כביש עם גלגל קדמי בקוטר "19, בווג בוחרים ללכת עד הסוף עם ה-300 ראלי החדש, שהוצג בשנת 2023, ונותנים לו מאפייני ראלי-שטח אמיתיים. זה בא לידי ביטוי במידות הגלגלים ("21 ו-"18 – מידות של אופנועי שטח), במרווח הגחון ובמהלך המתלים, אבל גם במבנה הכללי, שמדמה כמעט אחד לאחר אופנועי ראלי אמיתיים, כאלה שאנחנו רואים במדבריות ראלי הדקאר.

למעשה זו קטגוריה שהיא יחסית נטולת אלקטרוניקה ויחסית אולד-סקול מבחינת התחושות, ומאוד מזכירה אופנועים רב-תכליתיים – או יותר נכון דו-שימושיים – של פעם. אם נלך על זמנים יותר מודרניים, אז ההתייחסות הנכונה לקטגוריה צריכה להיות 'Play Bike'.

את ווג פגשנו לאחרונה עם ה-525DSX, שהרשים אותנו עם הבשלות והיכולות שלו, כאשר המותג עצמו חדש יחסית והוקם לפני כעשור על-מנת לשמש כזרוע האירופאית של קונצרן לונסין מסין. זו הוקמה בתחילת המאה הנוכחית ועוסקת בייצור של כ-2.5 מיליון אופנועים בשנה, 3 מיליון מנועים לאופנועים, ועוד 150 אלף טרקטורונים. חלק מאותם מנועים המניעים את אופנועי ב.מ.וו הגדולים, וגם קטנועי ה-C 400 GT וה-C 400 X של הבווארים יורדים מפס הייצור שם בסין.

סיפור מעניין הוא שאת ה-300 ראלי ראינו בראלי הלאס האחרון שהתקיים ביוון, שם ליוונו את דדי התותח, וראינו אחד כזה מקורי לגמרי שמתחרה. מתוך ידיעה שהוא לא נמכר בישראל הרמנו טלפון ליבואן המקומי לשאול למה הכלי לא בארץ, ומהר מאוד הוא הגיע לכאן.

המנוע נלקח מפלטפורמת ה-300 של ווג, שזה סינגל (צילינדר יחיד) בנפח 292 סמ"ק עם גל-זיזים כפול וקירור נוזל, המספק 29 כ"ס ו-2.5 קג"מ צנועים. ה-300 ראלי נועד לרדת לשטח קל ואף יותר, ולכן חישוקי השפיצים בקוטר "21 מלפנים ו-18″ מאחור. הצמיגים הגיעו במידות רישיון 3.00-21 ו-5.10-18, כאשר מי שירצה להחליף את הצמיגים למידות המוכרות יותר של 90/90 מלפנים ו-140/80 מאחור ייתקל בבעיה במבחן הרישוי השנתי. היבואן מוסר שבעתיד הקרוב היצרן ישנה את המידות ברישיון ויתאים אותם לישראל.

מבחינה קרובה ברשימת המכלולים נמצא מלפנים מזלג הפוך נטול שם בקוטר 41 מ"מ עם מהלך גלגל של 205 מ"מ, ומאחור בולם יחיד בעל מנגנון לינקים לפרוגרסיביות. מערכת הבלמים כוללת דיסק יחיד מלפנים בקוטר 265 מ"מ ודיסק בקוטר 220 מ"מ מאחור, כשיש גם מערכת ABS של בוש הניתנת לניתוק מהגלגל האחורי. גובה המושב 915 מ"מ, מרווח הגחון עומד על 310 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 11 ליטרים, והמשקל המלא עומד על 158 ק"ג.

ביצועים

צילינדר יחיד עם 29 כ"ס וכמעט 160 ק"ג הם לא מתכון לביצועים חזקים, אבל היכולות בתוך התנועה הצפופה בעיר הן מעל ומעבר. המנוע יאיץ יחסית מהר (ורועש) אל ה-100 קמ"ש וירגיש בנוח שם. הדרך למאייה נוחה עם מצמד רך והילוכים חלקים ומדויקים. הבולמים יספגו את כל מה שנזרק לעברם, והכידון הרחב, יחד עם הממדים הצרים, יאפשרו שינויי כיוון זריזים ומהנים. נקודת התורפה, שהכי מפריעה בעיר, הם הבלמים, ובמיוחד הקדמי, אשר לא מספק עוצמה ורגש כלל ופוגע בחוויית הרכיבה.

מחוץ לעיר התמונה כבר הפוכה, עם מנוע שלא יצליח לעבור את ה-120 קמ"ש, עם רעש מנוע נוכח ולא נעים, ונענועי ראש שנובעים מהחישוק הגדול והכנף הגבוהה. מה שכן, נוח עליו ומיגון הרוח מפתיע לטובה ומסיט את הרוח מהקסדה והגוף. מי שישמור את גבולות הגזרה ברדיוס של כמה עשרות בודדות של ק"מ מתחומי העיר ידע להסתדר. מאפיין נוסף של רכיבה ארוכה על קצה גבול סקאלת המהירות היא תצרוכת דלק גבוהה, שברכיבה אחת מהירה מתל-אביב לירושלים סחטה 14 ליטר לק"מ. הצריכה מתאזנת אחר כך בתוך העיר והשטח.

מי שירכוש את הווג 300 ראלי רק לכביש יפסיד את כל הקטע שלו, שכן היכולות שלו מחוץ לאספלט פשוט מפתיעות. שכחו מהמילה 'ראלי', הוא לא ירד לדיונות ולא ינצח שום שעון במקצה תחרותי. אבל רכיבה על שבילים, אפילו רכיבה מהירה, היא מהנה מאוד. המתלים הרכים סופגים הכל ויכולות שינוי הכיוון המהירות באות לעזרת הרוכב גם כאן, וכל הסיפור ממש כיף. חשוב לנתק את ה-ABS לפני כן, העניין הוא שהמתג על הכידון באופנוע המבחן לא היה עקבי ולא תמיד הצליח במשימה. המגבלות מגיעות כשמתחילים ללחוץ את הראלי, ואז הוא יוצא מהאיזון שלו ומתחיל לשדר שעדיף לחזור לאזור הנוחות. כך למשל, הוא לא יצטיין בספיגה של מכשולים רבים על הדרך תחת גז, כמו שאופנוע אנדורו עושה בלי למצמץ, וזה יגרום לגלגל הקדמי להיזרק הצידה. בשביל מהיר זה לא הדבר שאתה רוצה לחוות.

המנוע הפשוט, המכלולים הטובים ואיזון הכללי של ה-300 ראלי מאפשרים להרגיש מאוד בנוח בשטח. דוגמה קטנה ליכולות האופנוע היתה בעלייה לא פשוטה, ארוכה מאוד ומלאה במדרגות, שעם אדוונצ'ר קרבי אירופאי – כזה שנולד לשטח – חשבנו פעמיים ושלוש אם לעלות את אותה העלייה, בעיקר בגלל שיקולי משקל, מחיר, והצורך להחזיר את האופנוע שלם ליבואן. פה לא חשבנו פעמיים ועלינו בלי בעיה, כשהטכניקה כאן היא כמו בשתי-פעימות ומצריכה שימוש תכוף בקלאץ'. בשורה התחתונה, זהו אופנוע שיכול לבלות יום שלם בשטח, להביא את הרוכב לכל מקום, ליהנות מהדרך ולא רק מהרכיבה ולא לעייף כלל. תענוג.

איך זה מרגיש?

כשמסתכלים על ה-300 ראלי מרחוק הוא נראה מאוד מרשים, ממש כמו אופנוע ראלי אמיתי, וזה בעיקר בזכות החיפוי הקדמי והכנף הגבוהה. כשמתקרבים ומסתכלים יותר לעומק, מגלים שבסך הכל מדובר באופנוע פשוט עם כיסויי פלסטיקה נרחבים שנותנים לו את המראה הכל כך קרבי והכל כך מגניב. איכות הבנייה והגימור טובים בסך הכל במקומות מסוימים, סבירים במקומות אחרים, ומזכירים שמדובר באופנוע תקציב. הגובה והרזון הכללי נותנים את התחושה שיש כאן אופנוע גדול ומקצועי יותר מאשר 'רק' 300 סמ"ק.

תנוחת הרכיבה מהנה ונוחה. מהלך המתלים וגובה המושב מספרים סיפור של אופנוע לגבוהים וזה אמנם נשמע המון, אבל הבולמים הרכים גורמים לאופנוע לשקוע תחת משקל הרוכב, בטח בהרכבה, ואז מגיעים לקרקע עם שתי רגליים מלאות. מיגון הרוח משחק אותה ועושה עבודה סופר-יעילה בכבישים המהירים.

הכידון שטוח ורחב מאוד, פורש את הידיים לפנים ולצדדים, הגב זקוף, והתחושה הכללית היא באמת של אופנוע שטח-ראלי קרבי. וזה כיף, מאוד כיף. צליל המנוע יכול להגניב עם רעש נוכח ופצפוצים בעת סגירת המצערת, אבל באיזשהו שלב הוא התחיל לעייף ולהציק, בטח למורכבים שישבו על האגזוז.

בכביש ההרגשה נחלקת לשניים: בעיר הוא סבבה לגמרי עם יכולות טובות, נוחות גבוהה ושדה-ראייה מעל כולם. הרוחב הכללי הצר נותן הרגשה שאפשר לעבור בכל מקום, והאיזון הכללי המרשים מאפשר להישאר עם שתי הרגליים על הרגליות גם בעצירה ברמזור וגם בפניות של 90° בין רכבים מפוקקים. עקב האכילס הם הבלמים והצמיגים הפשוטים. מחוץ לעיר זה סיפור אחר עם מנוע מוגבל, נענועי ראש לא בריאים, ויברציה נוכחת ברגליות ופליטת חום מהמנוע בגלל שהוא כבר על הקצה. על צריכת הדלק מחוץ לעיר דיברנו, וזה מאוד משמעותי עם מיכל הדלק הקטן של 11 הליטרים. גם אין שעון דלק למעט נורת אזהרה כשמגיעים לקצה. חשוב לציין כי צריכת הדלק מתאזנת כשיורדים מהכביש המהיר ועולה לכיוון ה-19 ק"מ לליטר. הקיצר, זה לא אופנוע לניוד קבוע למרחקים ארוכים, אבל אם אין ברירה אז אפשר להסתדר.

מי שיקנה אותו כדאי מאוד שזה יהיה בשביל לרדת לשטח, כי כבר הבנתם, הוא כיפי מאוד לרכיבת שבילים ומעבר לכך. הוא אדיר כפלייבייק שמאפשר סליידים על הבלם האחורי אל תוך פנייה ודריפטים החוצה עם העזרה של הקלאץ'. קל מאוד להרים איתו גלגל קדמי בהילוך ראשון, ושוב הרבה קלאץ', אבל צריך לזכור שהוא ממש לא אופנוע ראלי. למרות זאת, אנחנו מאוד אוהבים את פוזת הראלי הקשוחה והקרבית, שמושכת המון מבטים ותגובות ושוברת שגרה בכבישים ואפילו בשטח. ביקורת קטנה היא על רגלית ההילוכים הפשוטה שקצת טריקית לתפעול עם מגף שטח ומחייבת להשחיל את הרגל בצורה די אקרובטית.

סיכום ועלויות

אנחנו חייבים לציין שניסינו להנמיך את הציפיות לפני שלקחנו אותו לשבוע של מבחן. מצד אחד אנחנו מאוד מתחברים אל הפוזה של הראלי ואוהבים אותה, אבל מה כבר אפשר לקבל במחיר של פחות מ-30 אלף שקלים. היום הראשון אישש את התחושות שלנו, כשהיה מורכב בעיקר מרכיבת כביש ארוכה. מי שירכוש את האופנוע רק בשביל זה יתאכזב מאוד.

מהיום השני ואילך רכבנו בעיקר בשטח, ואיזה כיף זה! הווג 300 ראלי הוא אופנוע זול ופשוט, שלא מחייב לחשוב פעמיים לפני שאתה עובר בין הקוצים והשיחים שמפריעים בסינגל. על אדוונצ'ר אמיתי היינו פוחדים על המדבקות או הצבע, פה – ממש לא. היכולות שלו לא בשמיים, אבל אפשר להגיע למקומות רחוקים ומאתגרים בהרבה פחות דרמה וחשש מהחברים לקבוצת הרכיבה. תכירו את המגבלות, בעיקר אל מול סלעים שתקועים בשביל או דרופים שיבלעו את כל מהלך המתלה, ושם הוא פורח. וגם הרוכב. קל, כיף ובעיקר לא מעייף פשוט לטייל ולגלות איתו מקומות חדשים.

אם נפרק את הווג 300 ראלי לגורמים נמצא הרבה חלקי No-Name, שלא יעשו הרבה רושם. האיכות הכללית לא מדהימה עם חוטי חשמל בולטים, מדבקות שמתקלפות בנקודות המגע הברכיים, כפתור ניתוק ABS לא החלטי ויכולות אמביוולנטיות על הכביש. אבל הכל מתחבר ומסתדר כשנכנסים לשטח. מקרה קלאסי של השלם העולה על סך חלקיו. הוא יאפשר לרוכב לתרגל את כל טכניקות הבסיס בשטח ויותר, ויעשה אותו טוב יותר.

מלראות את היכולות שלו בראלי ארוך ביוון ולחוות אותו בארץ למדנו להעריך אותו ואפילו לאהוב. הרבה אופנועים עוברים אצלנו כאן בפול גז, אבל אפשר להודות שדווקא לווג 300 ראלי קצת נתגעגע. החיים קלים כשאפשר להניע בבית, להגיע לעבודה בסטייל ואז להמשיך לשטח בלי צורך בעגלה או בטובות של חברים. כל זה עולה בסך הכל 28,900 אלף ש"ח, והמחיר הזה גם משחרר מנטאלית מדאגות של נפילות או שריטות. במחיר הזה היבואן מספק את האופנוע עם סט מיגונים למנוע, לשלדה (שקצת הפריע בברכיים לרוכבים גבוהים) ולידיים, יחד עם סבל מקורי.

פלייבייק אמיתי ומהנה, ועסקה טובה מאוד.

עלויות תחזוקה

• 1,000 ק"מ (הרצה) – 390 ש"ח
• 4,000 ק"מ (קטן) – 390 ש"ח
• 8,000 ק"מ (קטן) – 390 ש"ח
• 12,000 ק"מ (גדול) – 890 ש"ח
• סה"כ ל-12,000 ק"מ – 2,060 ש"ח